סחר עץ הרצליה בע"מ נ' אמארה

החלטה

בשים לב להודעת התובעת מיום 18/6/13, ומשנראה כי הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות מחוץ לכתלי ביהמ"ש, להלן החלטתי בנוגע להתנגדות שהוגשה לתיק:

ההתנגדות הוגשה מטעם שני הנתבעים, ביאן אמארה וחב' עצי זלפה בע"מ, ובמסגרתה נטען כי הנתבע מס' 1 כלל לא חתם על השטרות המבוצעים, ואילו הנתבעת 2 אמנם חתומה על השטרות, ואולם אלו נמסרו בקשר עם סחורה אשר הלכה למעשה לא סופקה, שכן תחתיה סופקה סחורה אחרת שלא הוזמנה כלל.

במסגרת הדיון בבקשה הובהר, כי אין מדובר ב"שיקים" כפי שנטען במסגרת ההתנגדות, כי אם בשטר חוב, העשוי, לכאורה, לטובת התובעת וחתום על ידי עושת השטר, הנתבעת 2, ובערבות הנתבע 1. כן הובהר, כי נמסרו שיקים על ידי הנתבעת 2 לטובת התובעת לגביהם חוזרת הנתבעת על טענותיה כפי שפורטו במסגרת ההתנגדות. ביחס לשטר החוב, נטען מפי הנתבע 1, הבעלים הרשום של הנתבעת 2, כי זה כלל איננו חתום על ידו, לא במקום המיועד לחתימת "עושה השטר" במקום בו מופיעה חותמת המתיימרת להיות חותמת החברה, ולא במקום אשר נועד לחתימת ה"ערב", ולמעשה הוא כלל לא נחתם על ידי מי מהנתבעים, כך לשיטתו, שכן הוא מורשה החתימה היחיד בנתבעת 2.

כלל הוא, כי התצהיר אמור להכיל את כל טענות ההגנה, ולפרטן, ואולם, משהתקיימה חקירה נגדית רחבת היקף, אשר העמידה לזכות הנתבעים הזדמנות להשלים פרטים לתצהיר התמיכה, ואף לסדר את העובדות כהוויתם ולהעמיד את מלוא טענותיהם בפניי, רואים את העובדות שפורטו במסגרת החקירה הנגדית כחלק בלתי נפרד מן התצהיר.

וכך נפסק בעניין זה:

"טוען פרקליט המערערת, כי הדברים, שאמרה המצהירה בחקירתה על דוכן העדים (חקירה שהמשיב הוא שיזם אותה), משלימים את התצהיר, ויש לראותם כאילו נכללו בו. לתמיכה בטענה זו הוא מביא דברים שאמר הנשיא אגרנט בע"א 610/68 [3], בעמ' 415).

זאת אכן ההלכה, ולפיכך יש לבחון את הדברים, כאילו נכללו דברי המצהירה בבית המשפט גם בתצהיר." (ר' ערעור אזרחי מס' 543/86 כלל חברה לביטוח בע"מ נגד דניאל כלפון פ"ד מב(3) 339 בעמ' 343).

טענות הנתבעים, כפי שהועלו במסגרת החקירה במצטבר עם אלו שנטענו במסגרת התצהיר, ככל שיש בהן ממש, מקימות לנתבעים הגנה ראויה כנגד התובענה השטרית, שכן כלל הוא כי אין חיוב שטרי ללא חתימה, וטענת "איני חתום" על גבי שטר, ובמיוחד כאשר עניין לנו בשטר חוב ולא בשיק - עליו קיימת חובת שמירה החלה על בעליו – הרי שיש לבחון הטענה העובדתית, לבחון נכונותה ובהתאמה לפתוח שערי ביהמ"ש בפני הטוען אותה לצורך בחינתה.

במצב דברים זה אני רואה לנכון לקבוע כי יש ליתן לנתבעים את הרשות להתגונן.

מכל האמור אני מורה כדלקמן:

הוצאת הישיבה בסך 2,000 ₪ - יושתו בהתאם לתוצאות בתיק העיקרי.

תשומת לב התובעת (הזוכה) לכך שעליה לשלם את הפרשי האגרה הנוגעים לפתיחת התיק בביהמ"ש, ככל שקיימים.

התיק יועבר למנ"ת, ע"מ שיינותב לשופט וייקבע לדיון.

ההליכים בתיק ההוצל"פ מעוכבים כולם, וב"כ הצדדים יעבירו החלטה זו ללשכת ההוצל"פ בחדרה - לשם יישומה.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ג, 23 יוני 2013, בהעדר הצדדים.